פשוט אין לי מצב רוח בימים האלה לכלום.
אני פתאום מרגישה לבד.. מרגישה שהשמחה שהייתה לי חודשיים הולכת ונעלמת ואני שונאת את התחושה הזאת. שאני מעדיפה פשוט לבכות מאשר לחייך ( אשכרה ישבתי אתמול בערב והכרחתי את עצמי לבכות- מה שיצא זה רק דמעות של עייפות ).
אני חושבת שאני יודעת מה עובר עליי, אני פשוט לא רוצה להכיר בעובדה שזה מה שמחרפן אותי , אני לא רוצה להאמין בזה שאלה הדברים שמפריעים לי- כי מה שמפריע לי, יכול להרוס חברות שלמה.
