יש לי כל כך הרבה מחשבות מתרוצצות בראש אבל אני לא יודעת איך להעביר אותן לכתב.
טוב לי- אני לא בדיכאון כמו שהייתי שנה שלמה. אני מוצאת את הדרכים פשוט להינות ממה שקורה לי בחיים ולא לנסות לרדוף אחרי דבר שאולי בכלל לא יקרה או שבכלל לא מתאים לי.
אני לוקחת על עצמי יותר משאני צריכה כי אני מאמינה באתגרים ומאמינה בעבודה קשה.
אני נהנית מהתקופה הזאת בחיים משהו שלא קרה לי כל כך הרבה זמן.
חברים שמים לב שאני מחייכת הרבה יותר.
האופי שלי, בתכלס, לא השתנה בכלל- אני עדיין אותה אחת שהייתי, עם אותם פאקים קטנים שיש לכל אחד מאיתנו , וגם הדרך שלי להסתכל על העולם לא השתנתה.. אני עדיין רואה בו משהו הרבה יותר גדול ובוגר ממה שהחברים שלי לכיתה רואים- אבל משהו באיך שאני מתייחסת לחיים עצמם השתנה.
העולם ורוד- ולא קשה לראות את זה.
נטשתי את העצבות..
המוטו שלי לשנה הזאת- " לדעת, לרצות, לאהוב ".
;){kind=link}